ג'וזין נ' בזק בינלאומי בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור וכן בקשת רשות ערעור.

המבקשת שהיא חייבת במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 01-54241-08-3, המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, הגישה בקשת רשות ערעור, על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (גב' מ' שכנר) מיום 2.12.12, לפיה היא דחתה את בקשתה של המבקש, להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים.

ההליך לפני רשמת ההוצאה לפועל

1.ביום 26.1.12 הגישה המבקשת את בקשתה להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים. רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה דחתה את בקשתה בקובעה, בין היתר, שתיק איחוד קודם שהתנהל כנגדה פוזר בחודש אוקטובר 2010 בגין אי קיום החלטות ואי תשלום, וציינה גם כי המבקשת הגישה כבר בקשה דומה בחודש מרץ 2011 בקשה לאחד תיקיה בשנית, כי אז נקבע כי עליה לשלם חוב פיגורים, שהועמד בהחלטה אז על הסכום של 2,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מעת ההחלטה.

המבקשת לא שילמה כל סכום, ועל אף בקשה שהגישה המבקשת בחודש מאי 2011 למתן ארכה לתשלום, לא עשתה זאת.

בנסיבות אלה, דחתה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה את בקשתה של המבקשת.

הבקשה להארכת מועד ובקשת רשות ערעור

2.ביום 15.3.12 הגישה המבקשת לבית המשפט את בקשת רשות הערעור, כשבנוסף ביקשה ארכה להגשת בקשת רשות ערעור, עד למועד הגשתה בפועל.

3.תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979, קובעת כי "בקשת רשות לערער לפי תקנת משנה (ד) תוגש תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו...", קרי המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתה של הרשמת הנכבדה, הינו 20 יום מיום מתן ההחלטה או מיום שהומצאה ההחלטה לידי המבקשת.

בענייננו, מציינת המבקשת במסגרת הבקשה, שסיכוייה בבקשת רשות הערעור גבוהים, ומשכך מתבקש בית המשפט להאריך המועד (ראו סעיף 2 לבקשה להארכת מועד), ובתצהיר התומך נטען שרק ביום 27.2.12 הצליחה המבקשת להגיע למשרדי בא-כוחה על מנת לחתום על תצהיר.

דיון

4.לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, ומכח סמכותי לפי תקנה 119 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979 (להלן: "התקנות") אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה.

5.תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה הארכת מועדים קובעת "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו (הדגשה שלי - ע.מ) .

בכל הכבוד, סיכויי הערעור, הם כשלעצמם לא מהווים טעם מיוחד.